סיפורה של שני - כוויות דרגה 3

באחד מימי הקיץ כאשר שני הייתה בת 14 וחצי נסענו כל המשפחה לטיול בהרי ירושלים עשינו את מסלול הסטאף המהנה ולאחר מכאן חיפשנו "לוקשיין" נחמד לפיקניק.
לאחר ארוחה דשנה הגיע הזמן לקפה ובעודנו יושבים באמצע הרי ירושלים בסמוך לקיבוץ צובה  ומכינים מים רותחים לקפה שני מבקשת לשתות כוס תה, חבר שלנו מזג לכוס חד פעמית ואני הייתי עם התיון ביד, השולחן היה רעוע ולא יציב ולצערנו הרב כוס המים הרותחים שירדה שנייה קודם מהאש התהפכה ונשפכה על שני בין הרגליים.

מייד היא התחילה לקפוץ בצרחות מטורפות ולשפשף רגל ברגל,  בדיעבד תנועות אלו הסתבר העמיקו את הכוויות ואת קילוף הבשר ואחרי שקילפנו את המיכנס הצמוד גילינו שתי כוויות גדולות ופתוחות על כל החלק הפנימי של הרגליים קרוב למפשעה.

מיותר לציין כי היינו ביער רחוק מהבית בלי מים זורמים ובעיקר בלי ציוד עזרה ראשונה.הכנסנו את הילדה לאוטו קיררנו אותה במזגן והתחלנו בנסיעה מהירה מאוד לכיוון מוקד רפואי. בדרך מעוצמת הכאב הגדול היא החלה לגלות סימני עילפון ויצא לה קצף מהפה... הייתי היסטרית שכן לא הייתה לי יכולת לעשות כלום עבור ילדתי, פתאום נזכרתי כי יום קודם קיבלתי בקבוקון של "אלו-פירסט" והתחלתי להתיז בכמויות על העור השרוף, הכוויה כאילו שתתה את הנוזל וברגעים אלו שני התאוששה טיפה לרגעים בודדים עד אשר צרחה "עוד עוד" כך היה עד אשר הגענו למוקד רפואי בירושלים. הרופאים במיון היו המומים מהעובדה שהגענו עם ילדה עם כוויות גדולות בדרגה 3 אשר לא הזדהמו כלל! הם הסבירו לנו כי זיהום של כוויות בדרגה כזו הוא מיידי והעובדה שאצלה הכול היה נקי חסך ממנה הרבה, היא מייד קיבלה זריקת טשטוש נגד כאבים וחבישה מיוחדת וכך הגענו לחיפה הביתה, עם ילדה חבושה וכואבת עם כוויות נרחבות מאוד.
לאחר כמה ימים הסרנו את החבישות והתחלנו במריחה אינטנסיבית של ג'ל אלוורה למריחה של חברת פוראוור ליווינג והמקום היה מכוסה למניעת זיהום. בשלב הבא עברנו להשתמש באלו-פרופוליס, קרם של אלוורה עם פרופוליס.

התוצאות לא אחרו להגיע ובפרק זמן של כמה שבועות העור החל להתאושש ולגלות סימני החלמה ללא צלקות וללא כאבים. 
אין לי ספק שהמוצרים הטובים שהשתמשנו בהם האיצו את תהליך ההחלמה שכן הרופאים דיברנו איתנו על פרק זמן ארוך הרבה יותר.נכון להיום כשהיא בת 19 אין זכר לאותם כוויות - היה כלא היה.
אלונה אמא של שני